#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. האם צריך דרישה וחקירה 1) בגזילות וחבלות 2) בכתובת אשה ירושות ומתנות? 	"1) נחלקו בכך תירוצי התוס' (ד""ה שלא) ותלוי בשאלה אם אמרינן רק שלא תנעול דלת בפני לווים או שאמרינן גם כדי שתנעול דלת בפני גזלנים. [ולקמן ח, ב בתוד""ה והביא כתבו שצריכים דו""ח].<br>2) לא צריך."	סנהדרין תוס' ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו. כיצד מצאנו בכמה סוגיות שהיו דנים בבבל דיני גזילות וחבלות 1) והרי בעינן מומחים 2) והרי נאמר בברייתא בב""ק שהגזלנים ומלוי בריבית שהחזירו אין מקבלים מהם? "	"1) תירצו התוס' (ד""ה שלא):<br>א. דבכל אלו אפשר שדחקו זה את זה ע""י שתפסו או שאמר שיקבע לדין בארץ ישראל.<br>ב. שרק לגזילות שע""י חבלות דלא שכיח כלל אין דנים בבבל <sup>ב</sup>.<br>2) תירצו התוס' (שם) דאמרינן התם בימי רבי נשנית משנה זו, ומפרש ר""ת דדווקא בימיו ולא לפניו ולאחריו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב.  והר""ן תירץ שמשנתנו שנויה בא""י, אבל בבבל שאין שם מומחים תיקנו שנתיר הדיוטות אף בגזילות וחבלות כדי שלא נפתח דלת בפני הגוזלים והחומסים.</span>"	סנהדרין תוס' ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. באר קושית הגמ' אלא מעתה טעו לא ישלמו. 	"רש""י פירש שכיון שברשות דנים ההדיוטות הוי שאינו מומחה כמומחה. ומומחה שטעה פטור מלשלם. והתוס' (ד""ה אלא) פירשו שכיון שחששת לנעילת דלת היינו צריכים לומר שאם טעו לא ישלמו, שאם תחייבם לשלם לא ירצו להיות דיינים."	סנהדרין ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. מה ההלכה 1) שנים שדנו 2) שנים שקיימו את השטר 3) לכתוב הודאה שהיתה בפני שנים בלא קנין? 	"1) הבה""ג (בתוד""ה לרבא) פוסק כשמואל שדיניהם דין אלא שנקראים בית דין חצוף.<br>2) כתבו התוס' שאינו קיום.<br>3) כתבו התוס' שאין כותבים."	סנהדרין תוס' ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. מדוע נאמר במשנתנו נזק והרי הוא בכלל חבלות? 	"למ""ד פלגא נזקא קנסא אגב שרצו לומר חצי נזק אמרו גם נזק שלם, ואין חצי נזק בכלל חבלות שחבלות הן ממון וחצי נזק הוא קנס.<br>למ""ד פלגא נזקא ממונא אגב שרצו לומר תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה שהם ממון שמשלם יותר מן הקרן שנו גם חצי נזק שמשלם פחות מן הקרן. ואגב שאמרו חצי נזק אמרו גם נזק."	סנהדרין ג. - ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יא. האם עושים ב""ד שקול ומה דורשים מ""לנטות""? "	"לרבי יונתן אין עושים כלל בי""ד שקול דכתיב ""לנטות"" שכל בי""ד צריך להיות נוטה. לרבי יאשיה כל ב""ד אפשר לעשות שקול, חוץ מדיני נפשות שבהם למד מ""לנטות"" שצריך ב""ד נוטה. לרבי יהודה סנהדרין גדולה שקולה, ומ""לנטות"" למד ששאר ב""ד צריך להיות נוטה."	סנהדרין ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג. ת""ר דיני ממונות בשלשה רבי אומר בחמשה. אלו שלש אפשרויות הועלו בגמ' לפרש את מחלוקתם? "	"1. לת""ק צריך שהדין יהיה ע""פ שלשה ולרבי הגמר דין צריך להיות בשלשה.<br>2. לרבי נאמר למטה אשר ירשיעון אלהים, ירשיעון לשון רבים ומשמע שנים, ונאמר אלהים למעלה, מה למטה שנים אף למעלה שנים ואין ב""ד שקול מוסיפים עליהם עוד אחד הרי כאן חמישה ויש אם למקרא <sup>ד</sup>, ולת""ק ירשיען כתיב ויש אם למסורת.<br>3. לרב אחא בר יעקב לכו""ע יש אם למקרא, רבי סבר ירשיעון אלהים אחריני, ות""ק סבר ירשיעון אלהים דאמור למעלה דהן אלהים דאמור כאן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ד.  ופירש רש""י שאלהים קמא לא קחשיב דקסבר אין דורשים תחילות. והר""ן כתב דה""ה דהוה מצי למידרש אלהים קמא והוו ליה תרי אלהים קמאי, וירשיעון אלהים תרי והוו להו ד' ואין ב""ד שקול מוסיפים עליהם עוד אחד.</span>"	סנהדרין ג: - ד:		
